עידו הגיע אלי לאחר 7 שנים בהן עבד כמנהל ביניים בחברת הייטק קטנה. עידו היה דמות מרכזית בחברה ואיגד סביבו ידע ייחודי. למעשה הוא היה עמוד התווך הטכנולוגי בחברה ו'החזיק' לא מעט מן המוצרים שלה וכן קשרים עם לקוחות. למרות שהיה דמות כה מרכזית, עידו תוגמל באופן לא נאות על עבודתו והשתכר שכר נמוך יותר מזה שנהוג להציע למתחילים בתחום. בנוסף, מנהל החברה נהג להיות תוקפני מאוד כלפי העובדים והאווירה בחברה היתה קשה ומתוחה. למרות שהתוקפנות מעולם לא הופנתה אליו באופן אישי, עידו הרגיש 'מורעל' לחלוטין מהשהות באווירה שכזו.

עידו הגיע לייעוץ על רקע קשיים כלכליים: השכר אותו קיבל לא הספיק ליצירת פרנסה מספקת למשפחתו והוא פנה אלי על מנת לבדוק מה הן האפשרויות העומדות בפניו: האם להחליף את מקום העבודה? או לחלופין – האם כדאי ליצור עסק נוסף בשעות הפנאי אשר ייצר לו הכנסה נוספת?. ככל שהעמקנו בהתבוננות בשאלות, ראינו כי חוסר הסיפוק, הקושי לקבל הכרה מתאימה ולזכות בתגמול למאמציו ליוו את עידו ברבים מתחומי חייו ואפיינו את קשריו עם חבריו ועם משפחת המוצא שלו. יוצא דופן היה הקשר שלו עם אשתו. שם יכל להרגיש אהוב ומוערך וחש כי הוא זוכה לפרגון ולהוקרה. הגענו יחדיו למסקנה כי עידו חש שאין לו זכות להביע את צרכיו בקול וכי ביחסיו עם הזולת, לא פעם הוא נוטל מקום מרצה ומוותר על קולו האישי. כך גם בעולם העבודה, בו הוא חושש להביע את רצונו בתנאים התואמים להשקעתו ולביצועיו.

מתוך תובנה זו הוגדרה מטרה מרכזית לטיפול: מציאת קולו הייחודי של עידו ופיתוח מיומנויות אסרטיביות.

אחת המטרות באימון לאסרטיביות היא לחזק את הכרת האדם בעצמו כיצור חשוב שיש לו זכויות לחשוב את מחשבותיו, לחוש את תחושותיו, מבלי להתנצל או להצדיק את קיומן. התפיסה האסרטיבית מייחסת חשיבות רבה להכרת האדם את עצמו כפי שהוא, והיא מגבירה את המודעות העצמית והרגשת ה"בסדר" של הפרט ותורמת לשיפור התקשורת שלו עם האחרים.

כאמור, לא נפרט פה את מהלכו המלא של הייעוץ, אולם אביא כלי אחד בו נעזרנו רבות. כלי זה לקוח מעולם הגישור ונקרא "מסרי אני". זו היא דרך לנסח מסר לזולת אשר מצד אחד עומדת על צרכיו ורצונותיו של הדובר ומצד שני מתחשבת גם בצד השני. דרך זו אמנם אינה מבטיחה הצלחה והיענות, אולם מגבירה את הסיכוי להקשבה.

דוגמא ל"מסר אני": "כשאת מאחרת אני נפגעת מפני שאני מרגישה שאת לא מעריכה את הזמן שלי. היה עוזר לי אם היית מודיעה לי כשאת רואה שאת עומדת לאחר".
מסרים המנוסחים באופן זה מתארים את ההרגשה שלי ביחס להתנהגות של הצד השני, המסר מתרכז בדובר ולא בצד השני והוא מספר על רגשותיו מבלי להאשים ומבלי לשפוט. בסוף המסר מנוסחת בקשה קונקרטית.

ומה קרה עם עידו?

העבודה עם עידו כללה שיחות בהן התחדדה המודעות העצמית, אולם מרבית העבודה נעשתה בין המפגשים, כאשר עידו קיבל מטלות לביצוע ולהתנסות. המטלה הראשונה עליה החלטנו הייתה להחזיר מנה במהלך ארוחה במסעדה ולאחריה החלטנו על מטלות בסדר קושי ומורכבות עולה. האחרונה והמורכבת שבהן הייתה: לבקש העלאת שכר מן המנהל שלו..

ומה קרה בסופו של דבר? עידו התקדם יפה ורכש יכולת להתנהגות אסרטיבית יותר. השינוי 'החיצוני' (כלומר, רכישת התנהגויות חדשות) הוביל גם לשינוי פנימי משמעותי בתחושת הזכאות של עידו להביע את צרכיו בגלוי ולקבל התייחסות הוגנת. בסיומו של התהליך עידו החליט להתפטר ולהפתעתו מצא במהירות עבודה חדשה ומיטיבה יותר.