אני מניחה שאתם כבר יכולים להגיד משהוא על הטון ו'המנגינה' בכל אחד מן הארגונים הללו…
הדבר הזה, שאנו מרגישים 'בבטן', נקרא תרבות ארגונית.

גישת התרבות הארגונית היא גישה לחקר ולניתוח של ארגונים. היא מתבססת על ההנחה כי פרקטיקות רציונאליות של הארגון כדוגמת מבנים ארגוניים, היררכיות וחלוקת תפקידים אינן מספיקות בכדי להסביר את התופעה הארגונית בשלמותה.

גישה זו מבקשת לחשוף את הנדבך הנוסף של התופעה הארגונית והוא הנורמות והערכים המאפיינים את הארגון ובאים לידי ביטוי בפרקטיקות הנהוגות בו, בהתנהגות של העובדים והמנהלים והאמונות הרווחות אצלם.
במלים אחרות: תרבות ארגונית עוסקת בקשר שבין ערכים, אמונות, רגשות ונורמות בארגונים ובהשפעתם על ההתנהגות של העובדים.

אדגר שיין, אחד מן החוקרים המשפיעים ביותר בתחום ההתנהגות הארגונית, מונה 3 רבדים דרכם ניתן לאפיין את התרבות הארגונית:

1. סממנים (למשל: השלטים בפינת הקפה, עיצוב חללי העבודה וכו')
2. ערכים (למשל: ערך של שוויון ושיתוף)
3. הנחות יסוד, שהן למעשה ערכים שהפכו להיות מובנים מאליהם ובלתי מודעים (למשל: "העולם הוא ג'ונגל. רק החזק שורד").

תרבת ארגונית חזקה מתקיימת כאשר יש הלימה בין 3 הרבדים הללו.
מקרים של חוסר הלימה מתקיימים כאשר יש סתירה בין הרבדים השונים. למשל, כאשר ארגון בוחר בערך של חדשנות אבל מאמץ פרקטיקה של 'עריפת ראשים' לכל מי שמעז לטעות.
או כמו בדוגמא מעלה, כאשר הערכים המוצהרים הנם שוויון ושיתוף ולעומתם הנחת היסוד היא ש'החזק שורד' אשר ממנה נגזרת מידה של תחרות ואף דורסנות, שאינן עולות בקנה אחד עם הערך המוצהר.

לסיכום, תרבות ארגונית הנה תחום מרתק המזמן התבוננות 'אחרת' על הארגון.
מציעה לכם, להסתכל אף אתם על השלטים בפינת הקפה ולחשוב כיצד הם מתקשרים לתרבות הנהוגה בארגון שלכם.

מוזמנים לשלוח אלי עוד שלטים כאלו
ובינתיים להתראות!